יותר מ- 180 מיליון שקלים השקיעה עיריית הוד השרון בשנים האחרונות לשיפוצי קיץ במוסדות החינוך
השקעה חסרת תקדים בשיפוצי מוסדות החינוך בהוד השרון. יותר מ- 180 מיליון שקלים השקיעה עיריית הוד השרון בשנים האחרונות, בבניה ושיפוץ מוסדות החינוך של העיר. בימים אלה, לקראת פתיחת שנת הלימודים התשע"ו מושלמים הקמתם ושיפוצם של מוסדות החינוך ברחבי העיר בהשקעה של כ- 17 מיליון שקלים נוספים. בשנת הלימודים הקרובה ייכנסו ילדי העיר למעונות יום חדשים, לכיתות
לימוד חדשות ולבתי ספר משופצים ומצוידים בציוד חדיש ומתקדם
מאת: רבקה מאור
העיר הוד השרון התברכה בתושבים צעירים רבים שקבעו את ביתם בתחומה. רבים מהם נשאלים על הסיבה לבחירתם בעיר והם מעידים, כי למערכת החינוך המובילה הייתה עבורם השפעה מכרעת בקבלת ההחלטה. הדרך ליצירת מערכת זו כוללת שלבים רבים ומגוונים כאשר לצד הפעלת תוכניות פדגוגיות מובילות, יצירת מסגרות ייחודיות לילדי העיר והפעלת תוכניות עירוניות, מקפידה עיריית הוד השרון, בהתאם להנחיית ראש העיר - חי אדיב, להקצות מידי שנה משאבים רבים לבניית ושיפוץ של מוסדות החינוך בעיר. בשנים האחרונות הושקיעה העירייה למעלה מ- 180 מיליון שקלים בהתאם לתוכנית עבודה ייחודית רב – שנתית הכוללת שיפוצי עומק בבתי הספר מידי שנה, בניית בתי ספר חדשים, בניית גני ילדים חדשים ובניית מתקנים, כמו: אולמות ספורט ועוד.
השנה, לקראת שנת הלימודים התשע"ה משקיעה עיריית הוד השרון כ- 17 מיליון שקלים נוספים בבניה ובשיפוץ בתי הספר השונים, הקמת שני גני ילדים חדשים שיצטרפו למשפחת הגנים העירוניים והקמת 3 כיתות מעון יום חדשות המיועדות לגילאי 3 חודשים עד שלוש שנים.
שיפוצי הקיץ המבוצעים ברחבי העיר בימים אלה, כוללים שיפוצים נרחבים ב- 40 גני ילדים, שיפוצי עומק בתיכון "הדרים" ובבתי הספר "רבין" ו"רעות", שיפוצים כללים בכלל בתי הספר ברחבי העיר ותוספת כיתות בבית הספר "יגאל אלון", לצד שדרוגים בכלל מוסדות החינוך העירוניים ובהם עבודות בטיחות, תשתיות ועוד והקמתן של 3 כיתות מעון יום חדשות הממוקמות ברחוב יאיר שטרן, שמהוות הרחבה של הרצף החינוכי העירוני. כיתות מעון אלו יתווספו ל- 3 הכיתות הפועלות כבר כיום בעיר ברחוב הדרים.
השקעה ענפה זו מצטרפת כאמור לכ- 180 מיליון השקלים שהושקעו בבינוי ושדרוג מוסדות החינוך ומתקני הספורט של העיר בשנים האחרונות. השקעה כללה בין היתר: הקמת בית הספר היסודי החדש ברחוב גולדה המתווסף לשני בתי הספר היסודיים שנחנכו בעיר: "הירוק" ו"ממלכתי א'", הקמת 32 גני ילדים חדשים, הקמה ושדרוג אולמות ספורט, התקנת מתקני כושר בחטיבות העליונות, בניית סקייטפארק עירוני, הוספת מבני חינוך חדשים לבתי הספר "נווה נאמן", "רבין" ו"רעות", ביצוע שיפוצי עומק בהתאם לתוכנית רב שנתית בבתי הספר "תל"י", "יגאל אלון", "לפיד" ו"הראשונים", בניית קונסרבטוריון עירוני "בית לצלילים המשתרע על פני 300 מ"ר בתיכון "רמון", בניית ספורטק עירוני, הקמת ספריות בבתי הספר, שיפוץ במוסדות החינוך ועוד בהתאם לתוכניות האב העירונית לספורט ולמבני ציבור וחינוך.
ראש העיר, חי אדיב: "הקמתם ושדרוגם של מוסדות חינוך ברחבי העיר הינו נדבך מרכזי במדיניות החינוכית הייחודית לעירנו 'כל אחד יכול' המגדירה את מחויבותנו העירונית להעניק לתלמידי העיר בני כל הגילאים גם את המתקנים המתקדמים ביותר למען העצמתם והצלחתם. ההשקעה העירונית הענפה בתחום זה מבוצעת בהתאם לתוכניות העבודה הרב שנתיות תוך התאמה לצמיחתה של מערכת החינוך העירונית ולצרכי מוסדות חינוך בעידן המודרני. אני מודה לכל השותפים לעשייה הענפה".
שנת הלימודים התשע"ו נפתחה כסדרה וללא תקלות
13,300 תלמידי הוד השרון צעדו ביום הראשון לפתיחת שנת הלמודים - למוסדות החינוך בעיר, כשהם נרגשים. שנת הלימודים בהוד השרון נפתחה כסדרה וללא תקלות...
מאת: הילה חן
ההערכות ליום חשוב זה הייתה מקיפה, במהלך חופשת הקיץ עמלו הצוותיים המקצועיים בעיריית הוד השרון על מנת להשלים את בניית מעונות היום העירוניים, שיפוץ גני הילדים בעיר, להשלים את שיפוצי הקיץ הנרחבים שנערכו במוסדות החינוך, על השלמת התקנת הציוד החדיש והמתקדם בגני הילדים ובבתי הספר ועוד על מנת להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שנת לימודים מוצלחת ופורייה.
ראש העיר, חי אדיב עקב לאורך חודשי הקיץ אחר הליכי הבנייה והשיפוץ ברחבי העיר שעלותם נאמדת בכ- 17,000,000 שקלים
כבר בשעות הבוקר המוקדמות של יום הלימודים הראשון, פגשו עובדי העירייה המסורים את תלמידי בתי הספר אשר פועלים במשמרות הבטיחות ומאיישים את מעברי החצייה הסמוכים לבתי הספר אשר עברו בשבועות האחרונים חידוש צביעה, התלמידים והעובדים שוחחו עם התלמידים והוריהם, רעננו את נהלי החצייה וההליכה הבטוחה והקפידו כי גם הנהגים הנוסעים בסמוך לבתי הספר ערים לכך ששנת הלימודים נפתחה וכי יש לשים לב ולתת עדיפות למעבר בטוח של תלמידי העיר.
ראש העיר, חי אדיב וצוות אגף החינוך, תרבות הפנאי והקהילה סייר בין בתי הספר, פגש בתלמידים הנרגשים, בהוריהם, במנהלות בתי הספר ובצוותים החינוכיים ופיקח מקרוב על מנת לוודא כי שנת הלימודים תפתח כסדרה וללא תקלות. ראש העיר, איחל באופן אישי לתלמידים, להוריהם ולצוותים החינוכיים שנת לימודים מוצלחת ומהנה.
במהלך הבוקר המשיך הצוות העירוני לסיור בכל בתי הספר היסודיים בעיר ונפגש עם ילדי העיר בכיתות הלימוד, במהלך ארוחת העשר בהפסקה ועוד. ראש העיר ונציגי העירייה שוחחו עימם על שנת הלימודים החדשה שזה עתה החלה. כעת, משהסתיים היום הראשון בהצלחה וללא תקלות, יכולה העירייה להמשיך וליישם את התוכניות הפדגוגיות העירוניות המובילות הכוללות בין היתר את תוכנית הלמידה במרחב העירוני, שוויון וקבלת השונה, דמוקרטיה, תעודת בגרות חברתית, תגבור לימודי והכנה לבגרויות, מחשוב, זה"ב בגן, מצוינות 2000, חכמולוג ועוד ותלמידי העיר יוכלו להמשיך גם השנה ליהנות ממגוון המסגרות החינוכיות העירוניות גם לאחר שעות הלימודים: גני היול"א, בתי התלמיד, מגוון החוגים העירוניים, פעילות הספרייה העירונית, מרכז הצלח"ה ועוד.
עמותת "מתוק בלב" למען חיילי צה"ל
לוחמים מהצנחנים הגיעו למרינה בהרצליה לשיט על יאכטה אותו יזמתי בשיתוף עם שיא-גל ביה"ס לשיט.
החיילים ניצלו את ההפוגה לשיט עם חוויה גדולה בטרם חזרו למשימות ולשגרה היומיומית.
בירכתי את הלוחמים ושמחתי לפגוש לוחמים מלאי מוטיבציה ואשר מהווים פסיפס של עם ישראל.
כמידי שנה, מציינת מערכת החינוך העירונית של הוד השרון את יום השנה לרציחתו של ראש הממשלה, בשני מועדים, האחד בתאריך העברי י"ג בחשון ובלועזי ה- 4 בנובמבר 2015. ביום השנה מתקיימות פעילויות שונות ומעגלי שיח בנושא, במסגרות החינוך הפורמאלי ובחינוך הבלתי פורמאלי. בחטיבת הביניים ה"ראשונים" התכנסו התלמידים בכיתות ובחדר הנצחה מיוחד שנבנה בבית הספר לזכרו של רבין. התלמידים עסקו בנושא דרך התבוננות בכרזות שפורסמו לרגל יום השנה ה- 20 להירצחו
מאת: הילה חן
אוקטובר 2015
כמידי שנה, מציינת מערכת החינוך העירונית של הוד השרון את יום השנה לרציחתו של ראש הממשלה, בשני מועדים, האחד בתאריך העברי י"ג בחשון ובלועזי ה- 4 בנובמבר 2015. ביום השנה מתקיימות פעילויות שונות ומעגלי שיח בנושא, במסגרות החינוך הפורמאלי ובחינוך הבלתי פורמאלי.
בחטיבת הביניים ה"ראשונים" התכנסו התלמידים בכיתות ובחדר הנצחה מיוחד שנבנה בבית הספר לזכרו של רבין. התלמידים עסקו בנושא דרך התבוננות בכרזות שפורסמו לרגל יום השנה ה- 20 להירצחו.
במהלך הפעילות נשאלו התלמידים האם ובאיזו מידה יכולה הכרזה להתפרש כמחאה והאם זו לגיטימית. כל תלמיד נדרש לבחור בכרזה המדברת אל ליבו. לאחר מכן התקיים דיון קבוצתי על המסרים שעלו בעקבות הכרזות. את הפעילות העבירו המש"צים של החטיבה, מדריכי השל"ח הצעירים משכבת ט', במסגרת למידת עמיתים- תלמידים מלמדים תלמידים.
פעילות נוספת שהתקיימה בחטיבה עסקה בערכי כבוד האדם וחירותו, הומאניות וחופש הביטוי במסגרת יום דילמות מיוחד בו התמודדו התלמידים עם מגוון סוגיות חברתיות וערכים הניצבים בבסיס החברה הישראלית. יום הדילמות בחטיבה נועד
להעמיק את יכולת התלמידים לחיות יחד בשלום מצד אחד אך במחלוקת מצד שני. במסגרת הפעילות תלמידי שכבת ז' עסקו בדילמה בנושא חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות ולשם טוב, תלמידי שכבת ח'- דנו בערכי כבוד האדם אל מול חירותו ועסקו בתופעת השיימינג- הביוש בפומבי והדילמה של תלמידי שכבת ט' עסקה השנה בכבוד האדם מול ערך הזהות היהודית במדינת ישראל תוך התמקדות בנושא גירוש פליטים ממדינת ישראל. תלמידי השכבה בדקו בדיוניהם האם הגירוש עומד בקנה אחד עם הערכים ההומאניים עליהם מושתתת מדינת ישראל. בסיום הדיונים השכבתיים נקשרו הנושאים השונים לרצח יצחק רבין ז"ל. בין המטרות של היום המיוחד אותו עברו תלמידי החטיבה: פיתוח מיומנויות לקידום שיח בעת תרבות במחלוקת כגון הקשבה, נקיטת עמדה מנומקת, עבודה בחברותא, סובלנות לדעות שונות, כבוד, עידוד התלמידים להציע דרכים לקידום הסובלנות בחברה הישראלית, והרצון לעורר בקרב התלמידים תהיות ושאלות ביחס לעמדתם האישית בנושאי מחלוקת משמעותיים בחברה הישראלית.
בבית הספר היסודי ע"ש יצחק רבין, קיימו התלמידים והצוותים החינוכיים טקס מיוחד ביום שישי האחרון באולם הספורט של ביה"ס בהובלת כיתה ה' נרקיס והמחנכת קרן ברקן והניחו יחד עם ראש העיר, חי אדיב ומנהלת בית הספר זר זיכרון באנדרטה המיוחדת לזכרו של רבין הממוקמת בבית הספר. בהמשך היום הוזמנו הורי שכבת כיתות ו' ללמידה בחברותא יחד עם התלמידים בנושא "קהילה של ערבות הדדית ותרבות של דיון ומחלוקת"
בימים שני 2.11 ושלישי 3.11 תוצג במרכז האומנויות הרב תחומי בעיר תערכה מיוחדת המנציחה את פועלו וזכרו של יצחק רבין ז"ל. את הסיור בתערוכה ינחו צעירי העיר, חניכי ומדריכי תנועות הנוער אשר יקיימו במסגרתה מעגלי שיח לתלמידי בתי הספר בשעות הבוקר והצהריים והדרכות הפתוחות לקהל הרחב בשעות הערב. התערוכה פתוחה ללא עלות ותושבי העיר ואורחיהם מוזמנים.
ראש העיר, חי אדיב: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. כמו אז, כך גם היום מהדהדות מילותיו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, אותן נשא מעל הבימה בנאומו האחרון בעצרת 'כן לשלום, לא לאלימות'. אותו ערב קשה בתולדותיה של מדינתנו, ערב ה-4 בנובמבר 1995, המצוין מידי שנה בתאריך העברי י"ג בחשוון, מלווה אותנו, את החברה הישראלית גם היום בחלוף 20 שנים מאז הרצח הנורא. לא אשכח לעולם את הרגע בו שמעתי על הרצח, נשלחתי אז על ידי צה"ל להשתתף בכנס בינלאומי ללוחמה בטרור שהתקיים בוושינגטון יחד עם 300 נציגי מדינות מרחבי העולם. דקות לאחר שסיימתי את הרצאתי עלה המנחה וביקש מכולנו לעמוד דום כי טרוריסט יהודי רצח את ראש ממשלת ישראל. יחדיו עמדו כולם ברגע החקוק בליבי ומעלה גם כיום צמרמורת בגופי. יסודות הדמוקרטיה הישראלית, הם יסודות חיינו. הם יסודות מערכת החינוך שלנו והם יסודות קיומנו במדינת ישראל ומחויבותנו לשמור ולהוקיר את זכרו של יצחק רבין ז"ל, תוך גינוי האלימות וחתירה מתמדת לשלום".
האירוע לזכרו של רבין ז"ל בבית הספר ע"ש יצחק רבין
לא נותנים יד לאלימות נגד נשים
בהוד השרון נערך כנס רב משתתפים, בעיקר משתתפות, לציון הים הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. אלימות פיזית, מינית, כלכלית, מילולית, רגשית ופסיכולוגית, איומים, הפחדה, בידוד חברתי, הטרדה מאיימת ומעקב, כל אלה, הם מנת חלקם של נשים וגברים רבים הסובלים מאלימות, כאשר על פי ההגדרה הרווחת, אלימות - היא כל ביטוי התנהגותי, סמוי או גלוי, ברמה הפיזית, מילולית ונפשית ששולל את זכויותיו, כוחו, חירותו וכבודו של האחר, או פוגע בהם
מאת: רבקה מאור
דצמבר 2015
תושבות העיר הוד השרון, אנשי ציבור, נציגי עמותות וארגונים, נפגשו לציון היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. באי האירוע צפו בהצגה "שמלת הגלולות". הכנס המיוחד נערך במעמד ראש העיר- חי אדיב ורעייתו מיכל, סגן ראש העיר - יואב רוזן והמשנה לראש העיר - עו"ד כנרת כהן, חברי מועצה, מנכ"לית העירייה - חנה גולן ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, סמנכ"לית העירייה - אורנה זמיר. ההכנסות, קודש לבית חם לנערות בהוד השרון.
היום החשוב מצוין בעיר מידי שנה, כחלק מפעילותה של יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, אורנה זמיר. השנה הוחלט כי האירוע ייערך במרכז האומנויות ושבמסגרתו תועלה ההצגה "שמלת הגלולות", המספרת את סיפורם של זוג צעיר שזה עתה נישא ועל מעגל האלימות החודר לחייהם והשפעתו הקשה. בסיום ההצגה התקיים שיח עם הבימאי, שסיפר את סיפורו האישי המרגש הכולל את כניסתו ויציאתו ממעגל האלימות והשיב לשאלות הקהל.
יועצת ראש העיר, לקידום מעמד האישה - אורנה זמיר, ציינה במהלך האירוע: "17 נשים נרצחו בשנה החולפת בישראל בידי בעליהן, בני זוג או קרובי משפחה והותירו ילדים יתומים, משפחות מפורקות וחברים ללא תשובות לשאלה הנוקבת: איפה היינו? איך לא ראינו? אלימות כלפי נשים היא תופעה ידועה ומוכרת מזה אלפי שנים. אלימות נגד נשים היא הטרדה מינית בבית הספר, במקום העבודה ובצבא. אלימות נגד נשים בזוגיות מתבטאת בקנאה, רכושנות, סטירה, החלטה מי תהיינה חברותייך, מה תלבשי, היכן תעבדי והאם תשרתי בצה"ל. הילדים הגדלים בבתים אלימים עוברים משברים נפשיים, סובלים חוויות טראומטיות, מתמכרים בנקל לסמים ואלכוהול וכשיתבגרו יהפכו חלקם לגברים אלימים. אחדים יפגינו התנהגות אלימה עוד בבית הספר והגן, בנהיגה בכביש, במגרשי הכדורגל וביחסי אנוש בכל מקום בו הם נמצאים. אלימות מתחילה במילה, ביד המורמת, ומסתיימת ברצח וזוהי בעיה של החברה כולה. נכון להיום, במדינת ישראל חיות למעלה מ-200,000 נשים מוכות המוכרות למסגרות הרווחה השונות, רק בשנה האחרונה נפתחו יותר מ22,000 תיקים על אלימות במשפחה. ממוצע של 60 תיקים ביום. מאות אלפי נשים וילדים נושאים עימם צלקות פיזיות ונפשיות לכל ימי חייהם. אחת מתוך שלוש נשים או ילדות תחווה תקיפה מינית או פיסית לפחות פעם אחת בחייה", דברי אורנה זמיר.
ציון יום המודעות הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים בעיר הוד השרון לצד הפעלת המרכז העירונית למניעה וטיפול באלימות הינם חלק מהעשייה העירונית בתחום זה.
המרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה, הפועל דרך קבע בעיר, כחלק מאגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית הוד השרון, נותן מענה לגברים ונשים שחיים או חיו במערכת יחסים אלימה. המרכז מהווה כתובת עבור כל אדם המזהה עצמו או מי ממכריו כאדם שחי במערכת יחסים אלימה ומזמין לפנות אליו בכל מצב או חשש.
עוד הוסיפה אורנה זמיר: "בכוחות משותפים המאפיינים את תושבי העיר הוד השרון, עיר הקהילה הירוקה, נצליח לפעול למיגור תופעת האלימות החמורה, על כל גווניה ולהמשיך לפעול להעצמתן של נשות העיר".
הוד השרון ציינה את היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות
הוד השרון הפכה בשנים האחרונות לדוגמה ומודל לחיקוי - לערים רבות ברחבי הארץ בכל מה שקשור לפעילויות המיוחדות למען קבלת השונה, שהן חלק ממדיניותו של ראש העיר - חי אדיב. את המדיניות הזאת מובילות: המשנה לראש העיר עו"ד כנרת כהן ומנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות - אוסנת סטוצ'ינר. לאחרונה, צוין ברחבי העיר הוד השרון, היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במגוון פעילויות רובן, במוסדות החינוך. במסגרת הפעילות, יצאו מתנדבים והחתימו נהגים ותושבים על אמנה מיוחדת בנושא: "לא נכה, אל תחנה"
מאת: רבקה מאור
דצמבר 2015
לימודי השונות והשוויון, זכויות האדם והילד, סובלנות וקבלת השונה כל אלו עומדים בלב ליבה של מדיניות ראש העיר חי אדיב ומיושמים בתוכנית העירונית בהוד השרון, שתכליתה, חשיבות מרבית בשילוב השונה בקהילה. השנה, זו הפעם ה-12 ברציפות, ממשיכה העירייה להוביל במוסדות החינוך העירוניים את המיזם העירוני: "שינוי עמדות וקבלת השונה", המתמקד בערכים אלו ובמסגרתו לומדים תלמידי העיר את ערכי הסובלנות, קבלת השונה והתרומה לאחר. חלק נכבד מהתוכנית הינו סדרת הרצאות מפי נערים ובוגרים בעלי מוגבלויות. תלמידי העיר משוחחים עמם ושואלים שאלות נוקבות את כל אחד מהם על ההתמודדות היומיומית, הם מתעניינים בקשיים שכל אחד מהם עובר מעצם היותו אדם בעל מוגבלויות והאם יש פתרונות טכניים היכולים לעזור ולהקל על כל אחד ואחד מהם. הילדים, שותפים פעילים ומבינים שאחת הבעיות שבהן נתקל האדם המוגבל היא קבלת החברה את השונה. בתום המפגשים הם מגיעים לתובנה שלא חשוב כיצד אתה נראה פיזית אלא חשוב מי אתה באמת וקבלת השונה הוא ערך עליון. בנוסף, לצד תוכנית זו מיישמת עיריית הוד השרון הלכה למעשה את תכנית האב העירונית לנגישות.
לאחרונה, צויין כאמור, בעיר הוד השרון, "יום המודעות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות", בפעילות אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מחלקת משאבי קהילה והתנדבות, מחלקת תנועה, תחבורה, נגישות ובטיחות בדרכים ובשיתוף עמותת נגישות ישראל.
בשעות הבוקר נפגשו תלמידי בית הספר היסודי "יגאל אלו"ן והצוותים החינוכיים, במתחם נגישות מיוחד שהוקם בבית הספר ובו מגוון פעילויות הממחישות כיצד חשים בעלי המוגבלויות השונות: יצירת "שדה מוקשים" ומעבר בו עם כיסוי עיניים להמחשת ליקוי ראייה, פעילות להמחשת קשיים מוטוריים, משחקי כדור, טעימות גלידה בעיניים מכוסות ועוד. את מתחם הפעילות הובילו בני נוער העושים שנת שירות במחלקת משאבי קהילה והתנדבות, בעיריית הוד השרון.
בשעות אחר הצהריים סיירו מתנדבי העיר בצירים המרכזיים בעיר והחתימו את תושבי הוד השרון על אמנה מיוחדת, העוסקת בחשיבות הרבה בשמירה על חניית נכים פנוייה והימנעות משימוש בחניית נכים, למי שאינו זקוק לכך. תחת הכותרת "לא נכה- אל תחנה" קיימו המתנדבים מבצע הסברה מקיף על מנת להגביר את המודעות לחשיבות הנושא.
יום הפעילות המיוחד התקיים במעמד ראש העיר, חי אדיב אשר ציין בפני התלמידים: "חובתנו כאזרחים וכרשות מקומית לאפשר לכל אדם להשתלב בחברה. קבלת השונה הינו ערך עליון בחברה מוסרית. אנחנו מתחילים בחינוך מתוך אמונה כי הובלת שינוי מתחילה בדור הצעיר ובמקביל מאפשרים לכל אחד ואחת להשתלב בחברה בה הם חיים. יחדיו, באמצעות המדיניות העירונית נמשיך להוביל את הוד השרון כעיר קהילה המקבלת ומחבקת כל אדם. למען עתיד טוב יותר בעיר ובמדינה".
מדע, טכנולוגיה ורובוטיקה בתיכון הדרים
קבוצת הרובוטיקה של תלמידי תיכון "הדרים" בהוד השרון, פתחו את השנה האזרחית החדשה בפסטיבל רובוטיקה עירוני, בו השתתפו: תלמידים, מורים, בני משפחה ואורחים רבים. במהלך הפסטיבל קיבלו התלמידים את המשימה השנתית של תחרות העולמית בתחום: ה-FIRST Robotics Competition לשנת 2016
מאת: דרור בן חיים
ינואר 2016
צילום : אסף פרידמן
בימים אלה, נערך בתיכון "הדרים" בהוד השרון, פסטיבל רובוטיקה לכל המשפחה שמטרתו לחשוף את הדור הצעיר של הוד השרון לנושאי המדע, הטכנולוגיה והרובוטיקה, בדרך אינטראקטיבית ומהנה. הפסטיבל נערך בשיתוף פעולה מלא עם קבוצת M.A. Robotics #5951 מתיכונט בתל אביב המודרכת על ידי בוגרי קבוצת הרובוטיקה של תיכון הדרים, שזו שנתה הראשונה בתחרות, על מנת לעזור להם להשתלב בקהילת הרובוטיקה הארצית של ארגון FIRST בפסטיבל נכחו מאות מתושבי הוד השרון אשר נהנו מאטרקציות שונות כגון נהיגה ברובוט, משחקי מכאניקה, פעולות אלקטרוניקה, חידות תכנות וצילום מגנטים. בין האורחים בפסטיבל נכחו תלמידי כיתה ה' מבית הספר היסודי מנחם בגין. יומיים לאחר מכן נחשפה המשימה לשנת 2016 בתחרות ה-FIRST Robotics Competition בשידור ישיר לכל הקבוצות בעולם. המשימה –FIRST Stronghold– משוחקת ברוח ימי הביניים בה על רובוטים לירות "סלעים" לתוך "טירות" על מנת להחלישן ולכבוש אותן. בתיכון הדרים נערך אירוע חגיגי שכלל את תלמידי הקבוצה והוריהם, צוות ההנהלה של בית הספר, מנטורים וספונסרים. באירוע נכחו הגברת יפה עזרא, מנהלת אגף החינוך בעיריית הוד השרון, אשר התעניינה רבות והתרשמה.
קבוצת הרובוטיקה Ha-Dream Team #3075 הוקמה בתיכון הדרים בשנת 2009 ומורכבת מתלמידים משלוש שכבות. הקבוצה משתתפת בתחרות ה-FIRST Robotics Competition של ארגון FIRST אשר מטרתו לעורר עניין בתחומי המדע והטכנולוגיה בקרב בני נוער. במסגרת התחרות, המיועדת לתלמידי תיכון מרחבי העולם, על הקבוצה להתמודד עם אתגרים שונים וביניהם גיוס משאבים, הגדרת אסטרטגיה, תכנון רובוט ובנייתו תוך שמירה על חוקים ולוחות זמנים המוכתבים מראש לכל הקבוצות ועוד. מאז הקמתה, הצליחה הקבוצה להעפיל לאליפות העולם שנערכה בארה"ב, להגיע למקומות השני והראשון בתחרויות נוספות בארץ, ולזכות בפרס השופטים המוענק לקבוצה המאמצת את ערכי FIRST.
זהר משי, תלמיד י"ב, המשמש כקפטן של הקבוצה: "המשימה השנה מציבה אתגרים חדשים בפני הקבוצות שדוחפים אותנו לעשות דברים שלא עשינו בעבר. המשחק בתחרות השנה יהיה הרבה יותר מעניין ביחס למשחקים משנים קודמות".
לרשות הקבוצה עומדים שישה וחצי שבועות לתכנן ולבנות את הרובוט שאיתו תתחרה בתחרות הארצית בתל אביב אל מול 62 קבוצות אחרות מכל רחבי הארץ. התחרות תיערך ב-9-10 במרץ וששת הקבוצות הטובות ביותר יזכו בכרטיס כניסה לאליפות העולם שתיערך בארה"ב בסוף חודש אפריל.
ראש העיר חי אדיב: "תלמידי תיכון הדרים מיישמים הלכה למעשה את החזון העירוני 'כל אחד יכול'. הובלת מנהיגות טכנולוגית לצד ערכי הערבות ההדדית. תלמידי בית הספר משתתפים מדי שנה בתחרות הבינלאומית ברובוטיקה. מקצוע חשוב שיש בו את הפוטנציאל לנבא את פני העתיד. אני מברך את המתמודדים המדהימים, ההורים, מנהלת בית הספר ורכז הפרויקט ומאחל לכולם המשך הצלחה והנאה בתחרות החשובה".
ניתן לעקוב אחרי פעילות הקבוצה והתקדמות בניית הרובוט בדף הפייסבוק הקבוצתי בשםHa-Dream Team #3075
בשנים האחרונות נמצאת תופעת האלימות בקרב התלמידים והטיפול בה, בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך. לאור הצורך בקבלת נתונים שוטפים על היקף התופעה, נתבקשה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) לסייע בפיתוח של מערכת אינדיקטורים לניטור רמות האלימות בבתי הספר בישראל. המערכת מאפשרת למקבלי ההחלטות ואנשי השדה לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמות האלימות במערכת ולספק לקובעי המדיניות מידע מקיף ורב שנתי
מאת: דרור בן חיים
פברואר 2016
החל משנת תשס"ט, אחת לשנתיים, העבירה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) שאלונים לניטור אלימות בקרב מדגם ארצי מייצג של תלמידי כיתות ד'-י"א. השאלונים התמקדו בשורה של תופעות אלימות והתנהגויות סיכון בבתי הספר. בתשע"ה מילאו את השאלונים 26,136 תלמידים (כ- 88% השיבו). מספרי משיבים ושיעורי השבה דומים נרשמו בשנים: תשע"ג, תשע"א ותשס"ט.
במסגרת השאלונים נבדק טווח רחב של נושאים העוסקים באלימות בבתי הספר ובמניעתה. בין הנושאים העיקריים נמנים: אלימות קשה, אלימות מתונה, אלימות חברתית, אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית, אלימות מילולית, חבורות אלימות ומעשי בריונות, אלימות מינית, שימוש באלכוהול, שימוש בסמים, אלימות מצד הצוות וכלפי הצוות, הבאת נשק לבית הספר, אלימות בהסעות, הימנעות מהגעה לבית הספר מחשש לפגיעה, תחושת המוגנות של התלמידים ותפיסה של מאמצי בית הספר במניעת אלימות.
בחלק ניכר מההיגדים בשאלון מוצג בפני התלמיד תיאור של אירוע אלים שהתלמיד היה עלול להיות קורבן שלו, והתלמיד התבקש לציין האם המקרה קרה לו במהלך החודש האחרון. התלמיד נדרש לבחור בסולם האם הדבר לא קרה, האם קרה פעם אחת, קרה פעמיים או האם קרה שלוש פעמים או יותר. על בסיס התשובות להיגדים חושבו מדדים מסכמים כך: שיעור התלמידים אשר דיווחו כי לפחות אחד מהאירועים האלימים המשתייכים לקטגוריה אירע להם במהלך החודש שקדם להעברת השאלונים פעם אחת לפחות. בשאר המקרים, חושב מדד בדרך שונה בהתאם לנוסח השאלות. פירוט אופן החישוב מופיע לצד הנתונים.
ממצאים עיקריים
תחילה יוצגו ממצאים מרכזיים מתוך נתוני תשע"ה המשקפים את התמונה העדכנית ביותר של רמות האלימות בבתי ספר בישראל. לאחר מכן, יוצגו המגמות העיקריות שעולות מתוך הניתוחים הרב שנתיים. בהמשך יוצגו נתונים מתוך מדדים נבחרים.
נתוני תשע"ה - מבט כללי
התמונה המצטיירת מניתוח הנתונים היא שבמרבית המדדים ככל ששלב הגיל גבוה יותר, כך נרשמים פחות דיווחים על אלימות. בתוך כך, בהשוואה לבתי הספר העל יסודיים, בבתי ספר היסודיים דיווחו תלמידים על שכיחות גבוהה יותר של תקריות אלימות פיזית (קשה ומתונה), חברתית ומילולית. עם זאת, תקריות הקשורות באלימות מינית, אלימות דיגיטלית,- הבאת נשק קר ואלימות כלפי הצוות החינוכי מדווחות בשכיחות גבוהה יותר בבתי הספר העל יסודיים.
על בסיס השוואה בין מדדי האלימות השונים בכלל שכבות הגיל עולה כי לפי דיווחי התלמידים, ארבע תופעות האלימות המתרחשות בבתי הספר בשכיחות הגבוהה ביותר הן: אלימות מילולית (36%), אלימות חברתית (19%), אלימות מתונה (19%) ואלימות מינית (14%). תופעת האלימות שמדווחת בשכיחות הנמוכה ביותר, באופן יחסי, היא הבאת נשק קר לבית הספר (2%).
בהשוואה בין בתי ספר דוברי עברית לבתי ספר דוברי ערבית, נמצא כי שיעורי התלמידים המדווחים על תופעות שליליות של אלימות בבתי ספר דוברי ערבית גבוהים יותר מאשר בקרב בתי ספר דוברי עברית. מצד שני, במדדים של אלימות מילולית ושתיית אלכוהול, נרשם פער בכיוון ההפוך, בשעה שתלמידים מבתי ספר דוברי עברית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר על תופעות אלו.
מרבית התלמידים (72%) מדווחים שצוותי בתי הספר פועלים לשם מניעת תופעות אלימות. מן העבר השני, ראוי לשים לב כי 8% מהתלמידים מדווחים על היותם קורבנות לאלימות מצד צוותים בבתי הספר.
השוואה לאורך זמן בין נתוני תשס"ט, תשע"א, תשע"ג ותשע"ה:
התבוננות בנתונים לאורך השנים תשס"ט-תשע"ה מעלה כי במרבית המדדים שנבחנו נרשמה מגמת שיפור והפחתה של היקף ושכיחות תקריות אלימות במערכת החינוך בישראל (ירידה בשיעורי המדווחים על אלימות). מגמות אלו בולטות בעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים – שבהם נרשם שיפור ברוב המכריע של המדדים. בחטיבות העליונות נרשם שיפור במדדים רבים ובמדדים אחרים נשמרה יציבות.
מגמת השיפור בין השנים תשס"ט לתשע"ה מאפיינת את שני מגזרי השפה. במרבית הנושאים, מגמת השיפור בולטת אף יותר בבתי ספר דוברי ערבית, אם כי גם בבתי ספר דוברי עברית התמונה הרב שנתית משקפת שיפור.
השוואה בין נתוני תשע"ג ותשע"ה:
כאשר בוחנים במבט כללי את נתוני שתי המדידות האחרונות בלבד, מתגלה בעיקר תמונה של יציבות. בבתי הספר היסודיים נרשמה יציבות בכל המדדים; בחטיבות הביניים יציבות במרבית המדדים, לצד שיפור (קרי: ירידה) בשיעור המדווחים על אלימות מצד הצוות, והרעה (קרי: עלייה) בשיעור המדווחים על אלימות מילולית; בחטיבות העליונות נרשמה יציבות במרבית המדדים, לצד שיפור (קרי: ירידה) בשיעור המדווחים על שתיית משקאות חריפים והשתכרות.
יש לציין כי תמונת היציבות בין תשע"ג לתשע"ה מאפיינת את שני מגזרי השפה, ובעיקר את בתי הספר דוברי הערבית, בהם כמעט ולא נרשמו שינויים.
בבתי הספר דוברי העברית נרשמה תמונה כללית של יציבות, לצד אי אלו שינויים של שיפור והרעה במיעוט מהמדדים. בפרט נדגיש את השיפור (קרי: ירידה) בדיווחים על שימוש באלכוהול בקרב תלמידי ז'-ט' וי'-י"א, את ההרעה (קרי: עלייה) בדיווחים על אלימות מילולית בקרב תלמידי שכבות גיל אלו וכן את העליות הקלות שנרשמו בשיעורי המדווחים על אלימות פיזית בהסעות ועל אלימות קשה בקרב תלמידי ד'-ו'.
ממצאים במדדים נבחרים
אלימות קשה (מכות חזקות, איומים, סחיטה באיומים): בין השנים תשס"ט לתשע"ה נרשמה ירידה בשיעור התלמידים המדווחים על קורבנות לאלימות קשה. הירידה בכיתות ד'-ו' (-7%) חדה יותר מאשר בכיתות ז'-ט' (-3%) ובכיתות י'-י"א (-2%). יש לציין כי גם בכיתות ד'-ו' וגם בכיתות ז'-ט', עיקר הירידה התרחשה בין השנים תשס"ט ותשע"א, בעוד שבשנים העוקבות נרשמה בעיקר יציבות.
שיעור התלמידים המדווחים כי לפחות אירוע אלים אחד, המשתייך לקטגוריה זו, קרה להם במהלך החודש האחרון
אלימות מילולית (קללות, לעג והשפלה): בין השנים תשס"ט לתשע"ה חלה ירידה בשיעורי המדווחים על קורבנות לאלימות מילולית בכיתות ד'-ו' ובכיתות ז'-ט '. עם זאת, בין תשע"ג לתשע"ה אפשר לזהות שינוי במגמה: בכיתות ד'-ו' ניכרת יציבות, ואילו בכיתות ז'-ט' אף נצפתה עלייה (+5%). בקרב תלמידי כיתות י'-י"א, נרשמה יציבות בין השנים תשס"ט לתשע"ה (ראו תרשים 2).
תרשים 2: דיווחי תלמידים על קרבנות לאלימות מילולית
אלימות דיגיטלית (שימוש באינטרנט, רשתות חברתיות ובסלולר באופן פוגעני):
בין השנים תשס"ט לתשע"ה, ניכרת יציבות בשיעור התלמידים המדווחים על קורבנות לאלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים בכל שלבי הגיל. גם בהשוואה בין נתוני תשע"ג לתשע"ה, ניכרת יציבות. עם זאת, כאשר מתבוננים בנתוני כיתות ז'-ט' וכיתות י'-י"א בשנים תשע"א עד תשע"ה, ייתכן ואפשר לזהות את תחילתה של מגמת עלייה בדיווחים (עלייה של +4% בכיתות ז'-ט' ו-+3% בכיתות י'-י"א בין תשע"א לתשע"ה), אך יש להמשיך ולעקוב אחר הנתונים כדי לבדוק האם אכן מדובר במגמה של ממש.
לאור חשיבות הנושא, החל משנה"ל תשע"ה, נוספו למערך הבדיקה של האלימות הדיגיטלית היגדים שמתייחסים לשימוש ברשתות חברתיות (למשל פייסבוק, ווטסאפ וכד') לשם פגיעה בתלמידים ובמורים. התלמידים נשאלו באיזו מידה נפוצה בבית ספרם תופעה של שימוש ברשתות חברתיות על מנת לפגוע בתלמידים אחרים. ניתוח הנתונים מעלה כי שיעור התלמידים המדווחים על תופעה זו דומה בכיתות ז'-ט' וי'-י"א (6%) ונמוך יותר בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' (3%). תמונה דומה עולה מדיווחי התלמידים על שימוש ברשתות חברתיות על מנת לפגוע במורים. שיעור המדווחים על פגיעה במורים ברשת נמוך יותר בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' (2%) מאשר בכיתות ז'-ט' (4%) ובכיתות י'-י"א (5%) (ראו לוח 1).
לוח 1: דיווחי תלמידים על שימוש ברשתות חברתיות על מנת לפגוע בתלמידים ומורים
כלל בתי הספר בארץ, תשע"ה: על מנת לפגוע בתלמידים אחרים, בכיתות י' - יא' 6 אחוזים, בכיתות ז' - ט' 6 אחוזים ובכיתות ד' - ו' 3 אחוזים.
על מנת לפגוע במורים: בכיתות י' - יא' 5 אחוזים, בכיתות ז' - ט' 4 אחוזים ובכיתות ד' - ו' 2 אחוזים.
הדוח המלא מוצג באתר האינטרנט של הראמ"ה בקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Nitur_Alimut.htm
ניטור רב שנתי של רמת האלימות בבתי הספר על-פי דיווחי תלמידים בשנים תשס"ט - תשע"ה
עשרים מחשבים חדשים הוענקו לתלמידים בהוד השרון
במסגרת פרויקט "מחשב לכל ילד" הענקו 20 מחשבים חדשים לתלמידי בתי ספר יסודיים בעיר. המחשבים הוענקו לתלמידים בבית הספר היסודי "יגאל אלון", במעמד ראש העיר חי אדיב, מנהלת אגף החינוך יפה עזרא, מנהלת בית הספר "יגאל אלון" לבנה נוידרפר ונציגי עמותת "מחשב לכל ילד"
מאת: אביהו רצאבי
הפרויקט הארצי "מחשב לכל ילד" הוקם בשנת 1996 ביוזמת אנשי עסקים מובילים בישראל ובשותפות משרד ראש הממשלה, במטרה להעניק לתלמידים - מחשבים, ערכות תוכנה והדרכה. בעיר הוד השרון פועל הפרויקט בשיתוף פעולה של העירייה, עמותת "מחשב לכל ילד" ומשרד החינוך.
במסגרת הפרויקט, קיבלו לאחרונה 20 מתלמידי העיר מחשב חדש, זאת לאחר שעמדו בקריטריונים הארציים של העמותה, השתתפו בסקר מטעמה ולקחו חלק בקורס מחשבים. המחשבים החדשים נרכשו בסבסוד עירוני של למעלה מ- 75 אחוזים מעלותו.
מטרת הפרויקט, לאפשר לילדים לרכוש מיומנויות שימוש במחשב והתחברות למאגרי מידע על מנת לקדם פיתוח חשיבה יוצרת ולתרום להתפתחותם.
קורס המחשבים בו לקחו חלק התלמידים במסגרת הפרויקט, מתבצע בקבוצות קטנות בכיתות מחשבים ובאמצעות ציוד שהקצתה לצורך זה, העירייה.
כאמור, בטכס מרגש שהתקיים בבית הספר "יגאל אלון" בעיר הוד השרון, במעמד ראש העיר חי אדיב ובהשתתפות התלמידים והוריהם, מנהלת אגף החינוך בעירייה, יפה עזרא, מנהלת מחלקת בתי הספר היסודיים בעירייה, ענת הדר, מנהלת בית הספר יגאל אלון, לבנה נוידרפר, נציגי עמותת מחשב לכל ילד ואורחים נוספים, הוענקו לתלמידים תעודות סיום הקורס והמחשבים. לאחר סיום המפגש, ביקשו ההורים להודות לראש העיר - חי אדיב, לעיריית הוד השרון ולשותפים לפרויקט, על קידום היוזמה החשובה וצילמו סרטון מיוחד בו הם מציינים את תרומתו המשמעותית של הפרויקט לילדיהם: "אנו ההורים יכולים לספר שאחרי כל מפגש הילדים חזרו נרגשים מהידע שרכשו. תודה על היחס החם והיכולת להכיר במסוגלות הייחודית של כל ילד" .